.

הזמרת האמריקאית האגדית וזוכת שישה פרסי הגראמי נמצאה ללא רוח חיים בחדר מלון בבוורלי הילס. למרות הדיווחים לפיהם סבלה יוסטוןמהתמכרות לסמים, עדיין לא ברור אם זו אכן סיבת המוות

אובדן ענק לעולם המוזיקה: בארצות הברית מדווחים הלילה (א') כי הזמרת האמריקאית בעלת הקול הבלתי נשכח מתה, והיא בת 48 בלבד.

יוסטון, זוכת 21 פרסי המוזיקה האמריקאית ושישה פרסי גראמי, ומי שהחזיקה בשורת תארים של מכירות אלבומים בשנות השמונים והתשעים, נמצאה מתה - כך אישרה היחצ"נית שלה, אך לא מסרה פרטים אודות סיבת המוות. "לצערי זה נכון", אמר דוברה של הזמרת והשחקנית המפורסמת.

על פי אחד הדיווחים בתקשורת האמריקאית, גופתה נמצאה במלון בוורלי הילטון שבקליפורניה, שם היא שהתה במטרה להשתתף בטקס פרסי הגראמי שעתיד להתקיים מחר. מאוחר יותר אישרה משטרת בוורלי הילס כי בשעה 3:22 (זמן חוף מערבי) התקבלה ברשויות ההצלה שיחת טלפון מבית המלון לפיה הכוכבת במצב קשה. עוד טרם הגעת הפרמדיקים, כך דווח, אנשים כבר ניסו להחיות אותה בחדר המלון שבקומה הרביעית.

ההחייאה לא צלחה, וקרוביה הגיעו וזיהו את גופתה. מהמשטרה נמסר כי לא אין ממצאים המעידים על מעשה פלילי שהביא למותה או על שאריות של סמים בחדר. כמו כן, לא ידוע אם היא הייתה לבד בחדרה או עם חברה. החוקרים מנסים למצוא ראיות ולחקור עדים ששהו בבית המלון.

ב 2009 אחרי שבע שנים רעות, שכללו פשיטת רגל ומאבק בהתמכרות לסמים, חזרה ויטני יוסטון עם אלבום חדש. המסע לשיקום התדמית כבר החל במלוא המרץ, וגם בתה הנערה גויסה אליו

עשר שנים  עברו מאז הוציאה ויטני יוסטון את תקליטה האחרון. התקליט, שהיה כישלון מסחרי, הוביל אותה אל שבע שנים רעות שכללו מאבק בהתמכרות לסמים ובפשיטת רגל. גם היחסים המורכבים עם הבעל לשעבר, בובי בראון, לא היטיבו עמה.

בשנת 2010 ויטני יוסטון אושפזה בפאריס וביטלה את פתיחת סיבוב ההופעות באירופה

הזמרת, שסבלה מדלקת בדרכי הנשימה, ביטלה הופעות בפריז ובמנצ'סטר כנראה שכבר אז היה מדובר בבעיית ההתמכרות לסמים של הזמרת שפגעה קשה בקולה.

בתוך כחודש יחלו לפעול בפריפריה חמישה מוקדים לרפואה דחופה, שיספקו שירותים דומים לאלו שניתנים בחדרי המיון. עד סוף השנה צפויים להיפתח שישה נוספים. הערים הראשונות שייהנו מהמוקדים: דימונה, ירוחם וקריית שמונה

בשורה לתושבי הפריפריה: במהלך שנת 2012 ייפתחו 11 מוקדים לרפואה דחופה בערים ובמועצות מרוחקות מבתי חולים, כחמישה מהם צפויים להיפתח כבר בחודש הקרוב. הערים הראשונות שייהנו מהמוקדים: דימונה, ירוחם וקריית שמונה.

כמידי חורף התפוסה בבתי החולים, בעיקר אלו שנמצאים בפריפריה, עולה מאוד ומגיעה לעשרות אחוזים מעל לתקן. בשל כך יכולתם של הרופאים לתת טיפול ראוי הופכת לקשה יותר - והחולים הם אלו שסובלים. במטרה לפתור את הנושא החליט משרד הבריאות לפני כשנה ליזום תוכנית ליצירת מוקדי רפואה דחופה במקומות הרחוקים מבתי החולים, במטרה שישרתו את האוכלוסייה בסביבתם.

בתחילה נראה היה כי הפרוייקט לא ייצא לפועל, אך לפני כחודש הוא החל לקרום עור וגידים במהלך פגישה של ראשי משרד הבריאות, ראשי הערים והמועצות בהן יפעלו המוקדים והאיש שמונה כאחראי על הנושא, דוד חוגי. בעקבות הפגישה יוגשו בימים הקרובים למשרד הבריאות הטיוטות למכרזים בהם ייבחרו הספקים שיפעילו את אותם מוקדים.

"המקומות בהם יוקמו מוקדים מסוג זה הם קריית שמונה, קצרין, סכנין אום אל פאחם, קרני שומרון, קריית גת, דימונה, ערד, ירוחם, מצפה רמון, ומועצה מקומית ערבה תיכונה",

המטרה היא להקים מוקד שיעבוד לאחר שעות הפעילות של המרפאות, בכדי שחולים לא ירוצו ממקומות מרוחקים לחדרי מיון.

החידוש: בקרה של רופאי קופת חולים

המיזם החדש משותף גם לקופות החולים ולרשויות המקומיות, ומרביתן הקצו מבנה לצורך הקמת המוקדים. מיקום המבנה נקבע על פי מדדי משרד הבריאות, שיממן את הכשרת המבנים.

עלות הפרוייקט עומדת על כ-15 מיליון שקלים בשנה, כאשר משרד הבריאות משתתף ב-6 מיליון. בשלב הראשוני יופעלו המוקדים במשך חמש שנים, ואחריהן ייבדקו דרכי המימון. בכל מוקד יהיה ציוד החייאה וטיפול בפציעות, אך הוא יעסוק גם בטיפול בחולים כרוניים ושיקומיים. הצוות יורכב בין היתר מרופא משפחה, רופא פנימאי ורופא מומחה לרפואה דחופה.

בניגוד לחדרי המיון הרגילים, במוקדים הללו יופעל מנגנון בקרה מקצועית, אשר יעביר כל מקרה טיפולי לבדיקה של רופאי קופת החולים בה חבר המטופל, לצורך משוב. בנוסף, בחלק מהמוקדים יופעל "טלמדיסין", אשר יאפשר לרופאי המוקד יכולת התייעצות מרחוק עם מומחי קופות החולים בכל נושא, ובמטרה למנוע את טרטור החולה בקבלת חוות דעת שנייה במקום רחוק.

אחת הבעיות בה נתקלים מנהלי הפרוייקט מוכרת כבר שנים רבות בפריפריה: היעדר רופאים מקומיים. "ההוצאות בגין שכר רופאים יהיו גבוהות, על מנת שנוכל להביא את הרופאים הטובים ביותר", מתחייב חוגי.

"למרות זאת אנו עוסקים גם באיתור אנשי צוות מתאימים תושבי האזור. באזור ספיר, בערבה התיכונה למשל, ישנם שני רופאים ושש אחיות מאוד מוצלחים שאנחנו רוצים לרתום לפרוייקט".

חוגי מדגיש כי עבורו מדובר בשליחות של ממש. "זו שליחות כי מדובר במתן שירותי רפואה חיוניים לפריפריה", הוא מסביר. "אם במצפה רמון כל מקרה של חום אצל ילד דורש נסיעה לסורוקה, אני חושב שמוקד כזה שיפעל עד 12 בלילה הוא בהחלט בשורה טובה לתושבים. המטרה היא שבשנת 2013 יוקמו עוד מוקדים בערים נוספות, שייכנסו לפרויקט על פי קריטריונים כמו מרחק מחדר מיון והנגישות למוקדי רפואה. כרגע עוד לא ברור מה יהיה מספרם, משום שעוד לא ידוע לנו מה התקציב שיעמוד לרשותנו. במיפוי הראשוני ישנן כעשר  רשויות פוטנציאליות, אבל זה עוד ממש מוקדם לדבר על זה

בכנס החירום בכנסת של השדולה למען השלטון המקומי –  "'מחיר למשתכן' אמורה להטיב עם כלל הציבור בישראל !"

בכינוס החירום של השדולה למען השלטון המקומי שנערך היום (1.2) בכנסת ביוזמתם של ח"כ זאב בילסקי, יו"ר השדולה למען השלטון המקומי ואיציק שמולי, יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל, השתתפו:

שר התיירות, ח"כ סטס מיסזניקוב, יו"ר האופוזיציה ח"כ ציפי לבני, הח"כים פאינה קירשנבאום, מירי רגב, יוחנן פלסנר, שי חרמש, אריה ביבי, יוליה שמאלוב ברקוביץ וראשי ערים מרחבי הארץ.

הכנס קרא לממשלת ישראל לבסס את תנאי הסף למתן דיור ציבורי, על תמריץ חיובי ליציאה לעבודה, העדפה ברורה ליוצאי צבא והתחשבות בשלטון המקומי בדרך שתאפשר לראשי הרשויות למלא את חובתם לתושביהם ולהעניק להם דיור על פי צרכיהם.

ח"כ זאב בילסקי, שיזם את הדיון: "הכנס היום העביר מסר ברור לממשלה מרוב סיעות הבית, לא נאפשר הדרה של חלקים משמעותיים בחברה הישראלית מתנאי הסף לדיור ציבורי.

עלינו כמחוקקים מוטלת האחריות ליישם את דרישות מחאת הקיץ ולאפשר דיור ציבורי למעמד הביניים בישראל אשר נושא בעול וכורע תחת הנטל."

איציק שמולי, יו"ר התאחדות הסטודנטים בישראל: "אני רוצה לשאול את השר אטיאס: את מי ניצחת ? את החיילים המשרתים ? את העובדים ? אנחנו האויב שלך ? צריך להגיד את הדברים בצורה ברורה, רה״מ קובר את המלצות הדיור של ועדת טרכטנברג. מאסנו בוועדות, לא צריך ועדות אלא אומץ לקבל החלטות שנכונות לכל העם הזה."

ח״כ פאינה קירשנבאום הוסיפה על תנאי הסף לדיור: ״המחאה החברתית קמה בגלל נושא הדיור. המחאה הונהגה על ידי 38% מהציבור אשר משלם מיסים ומשרת בצה״ל, אך אינו נהנה כלל מההטבות בדיור ובתחומים אחרים. אנחנו נצא למהלך, בשיתוף ראשי רשויות והסטודנטים, להחתמה של כמה שיותר אזרחים בדרישה להכניס את הקריטריון המרכזי למען אותם 38%- כושר ההשתכרות. לא נוותר על הכנסת הקריטריון למכרזי דיור בר השגה."

ח"כ יוחנן פלסנר ציין כי: "נתניהו וש"ס סיכמו ביניהם על דיל עוקף- טרכטנברג והשליכו את הציבור המשרת והעובד לצד הדרך. הכלל שהוצע על ידי טרכטנברג פשוט והגיוני- המדינה תציע סיוע בדיור למי שבוחר לסייע לעצמו. המשק הישראלי סופג אובדן תוצר בהיקפים של עשרות מיליארדי שקלים מידי שנה בשל שיעור השתתפות נמוך של חרדים בשוק העבודה. אי החלת קריטריון מיצוי כושר ההשתכרות, יקבע את הפגיעה במשק וינציח את התלות של ציבור שלם 'שבוחר להימנע מעבודה בשירותי מדינת הרווחה הישראלית". פלסנר הוסיף:" נפעל בחקיקה על מנת לבטל את ההחלטה הזו ולכפות על הממשלה אימוץ קריטריונים ראויים ונדרשים".